ראוי ויסוואנאתאן, בנקאי השקעות צרפתי בעל שורשים הודיים, הציג את עצמו לעולם היין העולמי כשבשנת 2011 רכש במכירה פומבית בקבוק שמפניית וו-קליקו בן 170 שנה. עבור התענוג הנדיר, שנמשה מאוניה טרופה בים הבלטי עם אוצר של 145 בקבוקים דומים שהיו בדרכם לצאר ניקולאי הראשון, הוא הציע 30,000 יורו. כשזכה, הסביר שבכוונתו להעניק את הבקבוק לאשתו ביום הולדתה. בעוד אנחנו בצ׳ירז, נשים וגברים כאחד, עמדנו ותהינו למה אף אחד לא חשב לשמח אותנו באופן הזה, ויסוואנאתאן טעם יין הודי במהלך מסע עסקים, ולאחר שסבר שהוא לא רע בכלל, חתם על כמה חוזים באמצעותם הפך להיות היצרן השני בגודלו בהודו. עם היין כנראה בא הצמא, כי הרכישה הבאה, ב,2018- הייתה שאטו ד׳אטרואה. מדובר בטירה נדירה בגודלה עם 500 דונם כרמים של פינו נואר, שרדונה ואליגוטה, המצויים בכפרים רואי ומרקורי שבקוט שאלונז בבורגון. הטירה נמכרה לאחר שהייתה בבעלות רציפה של משפחת פרותו עוד מלפני המהפכה הצרפתית, כלומר למעלה מ300- שנים, דבר יוצא דופן כשלעצמו. הכפר מרקורי, הקרוי על שם אל המסעות והמסחר )וגם השירה, ראיית העתיד, השיגועים והגנבים( במיתולוגיה הרומית, יושב על דרך מסחר בת 2000 שנים ליד מקדש קדום שהוקדש לאל וקסדתו המכונפת, כמו זו המופיעה על סמל היקב. כבר אז גדלו באזור זה כרמים שאיכות יינותיהם יצאו למרחוק. ב1936- הכפר הפך לאפלסיון קונטרולה, ולמרות שאין בו כרמים בדרגת גראנד קרו, יש בו 30 חלקות פרמייה קרו. לשאטו ד׳אטרואה יש 10 חלקות פרמייה קרו ב5- סוגי טרואר שונים. מרקורי )Mercurey )נראה כמו כפר יין בורגיניוני טיפוסי, מוקף כרמים שמשתרעים על גבעות רכות בגבהים של 230-320 מטר. הקרקע הגירית מעורבת בחול ובחרסית, ולעיתים באבני משקע בהם מרובה הברזל )מארל(. כיווני המורדות השונים, זוויות החשיפה לשמש, הגובה, כמות המים ומגוון הרכבי הקרקע יוצרים פסיפס של מופעי מיקרו-אקלים. ביכולתו של כל אחד מהם להשפיע השפעה מכרעת על תכונותיו של היין, על איכותו, דירוגו ומחירו. כך למעשה נוצרה שיטת הייננות הבורגיניונית המפורסמת, לפיה הענבים של כל חלקה מעובדים בנפרד והחלטות לגביהם מתקבלות לפי נתוני שנת הבציר ומאפייני החלקה. בעוד הכפר רואי )Rully )משופע בכרמי שרדונה ובכפר בוזרון )Bouzeron )שולט הזן אליגוטה, מעל 80% מהכרמים של מרקורי נטועים בפינו נואר. שמספק שם ביטוי כהה ובעל גוף עשיר יותר מאשר זה של הקוט ד׳אור, השכן הצפוני, היוקרתי והיקר. עליית הביקוש ליינות בורגון ובמקביל העלייה הדרמטית במחיריהם בעולם, הביאה לכך שחובבי יין רבים פונים לאזור הקוט שאלונז. מרקורי בהיותו הכפר הגדול ביותר באזור, המייצר לבדו יותר מאשר כל שאר הכפרים של הקוט השאלונז יחד, זוכה היום לביקוש גדול יותר מאי פעם. עם מגמת השיפור שחלה באזור, במיוחד בכפרים ז׳יברי, רואי ובחלקים לא מבוטלים של מרקורי, אנחנו ממליצים שלא תתייחסו אל הקוט שאלונז כאל האח הלא מוצלח של הקוט ד׳אור אלא כאל בן הדוד הנגיש יותר, מבחינת מחיר ומוכנות לשתייה. עם רכישתו של שאטו ד׳אטרואה החלה ההשקעה של ראוי ויסוואנאתאן בכרמים. ראשית, הורה לעבור לכורמות ידידותית לסביבה. במקביל, החלה המרה לחקלאות אורגנית, תהליך שלוקח זמן, בעיקר כשמדובר בכרמים בוגרים, שגילם כ35- שנים, וכרוך לעיתים באובדן יבול. כדי לייצר יין איכותי, נרכש ציוד מודרני ליקב שבקלו ל׳אבק, בעיקר כזה שמאפשר מיון מיטבי של הפרי, אך גם מכלי תסיסה מבוקרי טמפרטורה ומסחטות פנאומטיות חדשניות. כל זאת, במטרה להגיע ליינות שיבטאו בצורה מיטבית את הטרואר, ויפגינו את היופי של בורגון במחיר שעדיין )יחסית( שווה לכל נפש. כיום, מיוצרים בטירה 15 יינות שונים: בורגון אדום ורוזה, בורגון אליגוטה, קוט שאלונז אדום ולבן, מרקורי אדום ולבן, רואי אדום ולבן וכן 6 מרקורי פרמייה קרו מחלקות שונות.